עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היוש (:
אני אביגיל, אני בת 10, ואני בת, ולמי שמכיר אותי אני guli12345 מהמשחק howrse.
אני מנגנת על פסנתר(בעבר ניגנתי על כינור), רוכבת על סוסים(עכשיו זו השנה השלישית שלי ברכיבה), משחקת כדורסל(תאמינו או לא אבל כדורסל זה ממש כיף!!!),ומציירת מהמם!!!
אני לפעמים מעלה ציורים שלי לבלוג, אז שווה להכנס ולראות מה חדש(:
החיות האהובות עלי הן: סוסים וכלבים.
ואני מתה על cartoon network, אנימה ומנגה, וכל הדברים המצוירים באנגלית.
אני גם אוהבת לטייל(במיוחד לטייל ביערות או בהרים גבוהים).
ואני אשמח שיהיו לי חברים בבלוג, ושיתנו לי תגובות לפוסטים...
חברים
שארלוטDrorזהו כל סיפור חיי :-)sandy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

סוסי המרוץ, וסוסי האלטיזאכן- חיים קשים):אמיתי

04/11/2013 18:18
אביגיל
סוסים
סוסי המרוץ- מה אתם כבר יודעים על סוסי המרוץ? הם מהירים, ומשתתפים במירוצים, אבל האם אי פעם באמת ידעתם עליהם? 
תראו כמה דברים שמומחים בנושא מרוצי סוסים ווטרינריה אמרו, וחשוב מאוד לקרוא לפחות מאמר אחד(עדיף הראשון או האחרון):

הולי שיבר, וטרינרית (DVM)

   

"אכזריות היא חלק הנטוע עמוק בתעשיית מרוצי הסוסים. אלפי סוסים נולדים מידי שנה, ומהם נבחרים רק מעטים להתחרות, והיתר מסולקים מהדרך כמוץ מתוך החיטה. סכומי הכסף הגדולים מושגים מסוסים בני שנתיים ושלוש, אשר מתחילים את קריירת המרוצים שלהם כבר בגיל שנה וחצי, לפני שעצמותיהם התפתחו לגמרי, ורקמות הגידול שלהם נסגרו. על גבם מושם משקל לא טבעי, עצמותיהם נאלצות לשאת במשא כבד ביותר, והם נאלצים להיכנע למשטר אימונים קפדני ביותר. פציעות איומות, כמו שברים הנגרמים על המסלול, משאירות אותם חסרי אונים כבר בגיל 4  6, כשעדיין לא הגיעו לבגרות מלאה. ההחלטות על גורלם מתקבלות על פי השורה התחתונה במאזן, ללא כל התחשבות בבריאותם. בעלי חיים פצועים מסוממים לגמרי, כדי שיוכלו להתחרות בעוד מרוץ אחד.

  

"המעמסה הבלתי טבעית הכרוכה בתחרות קשה כל כך, ובגיל צעיר כל כך, יוצרת בעיות בריאות כגון כיבי קיבה ודימום מהריאות, אשר אינם מתגלים אצל סוסים העובדים בצורה סבירה. בעיות בריאות אלה והפציעות הנגרמות לסוסים, דורשות – מבחינה כלכלית – שימוש בסמים כדי לשמור על ערך המרוץ של הסוס (אולם לא על רווחתו).

  

"בעלי סוסים אינם רוצים או אינם מסוגלים לספק טיפול וטרינרי יקר לסוס, אשר יתכן ולא יצליח להרוויח את קיומו או קיומה. אפילו כאשר הם מספקים לסוס טיפול וטרינרי, הם אינם מאפשרים בדרך כלל לסוס זמן להחלים. במקום זה הם שולחים את הסוס לאימונים או למרוצים, כשאבריו עדיין לא החלימו לגמרי. מניע כלכלי טהור זה הוא שעומד מאחורי האמרה הנפוצה במסלולי המרוצים: "סוס אינו מרוויח כסף כשהוא עומד בתאו".כשהם מחליטים שלסוס אין פוטנציאל לנצח במרוצים, או שהוא מיצה פוטנציאל זה, הם מוכרים אותו במכירה פומבית של סוסים. משם נשלחים הסוסים לבתי מטבחיים אשר מספקים בשר סוסים לשוק האירופאי והיפני, או למסלול מחריד של התעללות בידיהם של בעלים חדשים, אשר חושבים שיש בידיהם סוס מרוצים שפרש, אולם שוכחים את תוחלת החיים שלו ואת ההוצאות הכרוכות בטיפול נאות בו.

  

"הניסיון בארצות הברית מראה שבעלי הסוסים העשירים ביותר מריצים את סוסיהם במסלולי המרוצים היקרים ביותר, שם מתחרים הסוסים רבי הערך ביותר, בעוד בעלים עשירים פחות,שסוסיהם יקרים פחות, מתחרים במסלולים משניים. שולי הרווח במסלולים משניים אלה, שם מתחרים סוסי מרוץ לשעבר או סוסים שמעולם לא הגיעו אל השלב הסופי, נמוכים יותר. במקומות אלה, בהם לבעלים פחות כסף והפרסים קטנים יותר, נפגם הטיפול בסוסים עוד יותר, והאכזריות גרועה עוד יותר ונפוצה עוד יותר.

  

הבעיה שאין להתעלם ממנה, ולא ניתן להכחישה, המצויה בתעשיית הסוסים הגזעיים היא, שיש להביא ללידתם של אלפי סייחים כדי לפתח מספר קטן של סוסי מרוץ טובים. הסוסים המיותרים נתקלים לעתים קרובות בסוף בלתי אנושי, ובדומה להם, כאשר סוסי המרוץ סיימו את תפקידם כמנצחים המרוויחים כסף, גם הם מוזנחים, ננטשים, וגוועים ברעב בידי בעלים חסרי כל יחס ואהדה כלפיהם. וסופם – בית המטבחיים.  לדוגמה, מנצח בדרבי של קנטקי נטבח ביפן בשנת 2004, למרות זכייתו המדהימה עשור שנים לפני כן. האגודה האמריקאית של רופאי הסוסים  ארגון רופאי הסוסים החשוב ביותר בעולם  הכיר בגורלם המדכא והנורא של אלפי סוסים מוזנחים, נטושים, שעברו התעללות בארצות הברית, כבעיה החמורה והדוחקת ביותר שלו.

  

"המחוקקים בארצות הברית, הפדרליים ובמדינות השונות, ניסו להגביל את התמריצים הכלכליים של התעשייה ואת האכזריות המוכחת נגד סוסים, באמצעות סידרה נרחבת של חוקים ותקנות. לרוע המזל, ניסיונות אלה כשלו ברובם. התעשייה ממשיכה לפעול בסטטוס קוו, אשר כולל סימום ושיטות אחרות בלתי מקובלות. כיצד יחושו הישראלים אם מראם של מספר רב של סוסים מורעבים ונטושים – תוצאת תאוות הבצע הבלתי נדלית – יהפוך לכתם גדול על כבודה של האומה? אסור למדינה מוסרית להתיר לתעשייה אכזרית זו דריסת

רגל על אדמתה".

ד"ר טים או'בריאן

  

"חקרתי נושאי רווחת בעלי חיים משך עשר שנים, ובששת השנים האחרונות פרסמתי מספר דוחות על רווחתם של סוסי מרוץ. לדעתי, על יסוד נתונים מדעיים שפורסו על ידי קבוצות מחקר ברחבי העולם, מרוצי סוסים וסבל של הסוסים קשורים זה בזה בקשר בל יינתק. סוסים, אשר לעתים נאלצים להתחרות כבר בגיל שנתיים, סובלים משיעור גבוה מאד של כיבי קיבה, דימום מהריאות (אפילו בתרגול בדרגה נמוכה), וחולשת עצמות (לעתים חולשה בשיעור 40 אחוז במהלך מרוץ).

  

"בהתאם למחקר שבוצע על ידי ארגון ללא מטרות רווח, "עזרה לחי" (Animal Aid) סוסי מרוץ מוכים בשוט עד 30 פעם במרוץ אחד. המחקר הראה שנעשה שימוש בשוט גם על סוסים צעירים במהלך המרוץ הראשון שלהם. סוסים סחוטים ותשושים לחלוטין, אשר כבר סיימו להתחרות, הוכו גם הם. השוט הכה על צווארם וכתפיהם, כמו גם על רגליהם האחוריות. צפייה בסוסים הראתה שהם הוכו 20 פעם , ואפילו 30 פעם במרוץ אחד.

  

"מועדון הרוכבים אחראי לתקנות ולאכיפת כללי המרוצים, אולם הכללים אינם ברורים, ואכיפתם על ידי מפקחי המרוצים לוקה בחסר. אף לא אחת מההפרות שנצפו בתקופת המחקר גררה אחריה עונש נגד הרוכבים העבריינים.

   

"כל שנה מתים כ-300 סוסי מרוץ במסלולי מרוצים בבריטניה, כתוצאה מנפילה קטלנית או פציעה חמורה - לעתים קרובות שברים ברגליים, בגב או בכתפיים; התקפי לב; או ירידה בביצועים אשר הופכת אותם לבלתי כדאיים מבחינה כלכלית. בנוסף למאות הסוסים המתחרים עד מותם, אלפים נוספים נרצחים או ננטשים להזנחה או התעללות בכל שנה, משום שמהירותם אינה מספקת יותר כדי שיהיו רווחיים.

  

"כ-5,000 סוסים עוזבים את המסלולים מידי שנה, ואותו מספר סוסים מגיע אליהם. רק מעטים נהנים מפרישה נאותה. יש הנורים תוך מספר שבועות מתום תקופת עשיית הרווחים שלהם. מעטים נעשים סוסי הרבעה. רבים נטבחים, וגופותיהם נמכרות למדינות כמו צרפת, שם האנשים אוכלים בשר סוסים, או שהם נעשים מזון חיות מחמד. אחרים מיוצאים או נמכרים מבעלים לבעלים, במסלול מחריד של התעללות והזנחה.
בהתאם למאמר שפורסם ב-
Associated Press,
7,100 סוסים גזעיים רשומים בארצות הברת נטבחו בשנת 1998, 22 אחוז מהסייחים הגזעיים שנולדו באותה שנה בארצות הברית.

  

"בשל ההיסטוריה האישית שלהם ומזגם, רק מעט סוסי מרוץ נעשים 'חיות מחמד" מוצלחות. כל סוסי המרוץ שפרשו זקוקים לטפול רב ויקר מאד, ותוחלת חייהם ארוכה. הצורך להוציא עליהם אלפי דולרים משך כמה עשרות שנים גוזר את גורלם לנטישה.

  

"יש שהתגלו חלשים, מורעבים, ונשכחים. אפילו אלופים התגלו בתנאים מחרידים, עם תום ימי המרוצים שלהם. המנצח במרוץ הגרנד ניישונל בבריטניה בשנת 1984, האלו דנדי, התגלה בשדה, רזה, עייף, עם צלקות על גבו וצלעותיו בולטות.

  

"וכאשר כ-60,000 אנשים בבריטניה מכורים להימורים במרוצי סוסים (על פי דיווח של עמותת ההימורים בבריטניה, GamCare), בצורה אשר פוגעת ברווחתם וברווחת משפחותיהם, מרוצי סוסים אחראים ללא ספק לסבל אנושי רב, כמו גם לסבל בעלי החיים.

  

"מרוצי סוסים רעים לבעלי חיים ורעים לבני אדם. אין להם מקום בחברה נאורה".

  

 ד"ר טים או'בריאן הוא חוקר עצמאי של רווחת בעלי חיים. מאז שקיבל את תואר הדוקטור במדעי הביולוגיה, ד"ר או'בריין כיהן כראש חקר הרחמים בחקלאות העולמית, וכמנהל פורום הגנטיקה. הוא ייעץ לועדות נבחרות של ממשלת בריטניה בחקלאות חלב, ובשימוש באנטיביוטיקה בחקלאות. הוא כתב דוחות על חקלאות תעשייתית ובריאות האדם, על הנדסה גנטית של חיות משק, על הקשרים בין חקלאות בעלי חיים אינטנסיבית, עוני והסביבה, ועל רווחת סוסי מרוץ.

    

אווה ברימן, BVSc

   

"סוסים נאלצים להתחרות גם כשהם פצועים, והדבר גורם להם לסבל נורא. וטרינרים  המליצו ש-War Emblem, סוס מרוץ אשר זכה במרוץ Triple Crown לשנת 2001, יעבור ניתוח כדי לתקן שבר בקרסול אחד ובשתי ברכיים. מאמנו החליט שהניתוח יגרום לו לבזבז זמן אימונים ומרוצים, והכריח אותו להתחרות בעודו פצוע. War Emblem הפסיד במרוץ בלמונט סטייקס, אינו מתחרה יותר ונמכר פעמיים. אותו מאמן המשיך להריץ. סוס גזעי בן שלוש אחרי ניתוח בברך. הסוס שבר את ברכו במהלך אימונים והורדם.

  

"רוב הסוסים הצעירים מפתחים כאבים בשוקיים, ויש לאפשר להם לנוח כמה שבועות עד שיתאוששו. אולם המאמנים מכריחים אותם להמשיך באימונים ובמרוצים, בהאמינם שהדבר 'מחזק את העצמות'. סוסים אלה סובלים מכאבים קשים ומתמוטטים אם נוגעים בשוקיהם.

  

"כדי שיוכלו להתחרות אפילו כשהם פצועים, סוסים מסוממים . בתעשיית מרוצי הסוסים, מניע עשיית הרווחים הוא שחשוב, ולא רווחת בעלי החיים. כל סוס בדרבי קנטאקי בשנת 2003 קיבל זריקת לקסיס לשליטה בדימום בריאות, וקרוב לוודאי שרובם קיבלו סם נגד דלקות, פנילבוטזון.

  

"מאמר שפורסם לאחרונה בדף השער של  ניו יורק טיימס, פרט את הדרכים הנפוצות ביותר בהן ניתן לקדם את ביצועיו של סוס מרוץ: ברונכודילטורים – להרחבת דרכי הנשימה, הורמונים - להגדלת מספר תאי הדם האדומים הנושאים חמצן, רעל של שבלול הקונוס או הקובנה – המוזרק אל תוך מפרקי הסוס כדי להקל על כאבים וקשיחות, ו'מילקשייק' של סודה לשתיה, סוכר, ואלקטרוליטים - המוחדר באמצעות שפופרת אל תוך אפו של הסוס, כדי להגדיל את שיעור דו תחמוצת הפחמן בדמו של הסוס ולהפחית התפתחות חומצת חלב, הגורמת לעייפות. המאמר ציין שלעתים מחדירים בטריות זעירות אל מתחת לעורו של הסוס, כדי להעביר בו הלם חשמלי כשהוא מאט את מרוצו.

  

"בהתאם לדבריו של המנהל הכללי של קונסורציום התרופות והבדיקות במרוצי סוסים, מעבדות אינן מסוגלות לאתר כל סם בלתי חוקי, משום שקיימים אלפים כאלה. במקרה של Be My Royal, אשר זכה במרוץ בעודו צולע, עלה חשד של שימוש במורפיום. המאמן בוב באפרט הושעה בשל מתן מורפיום לסוס. מאמן אחר הושעה בשל שימוש בסם דמוי אקסטזי על חמישה סוסים. ומאמן נוסף הורחק ממסלולי המרוצים בשל השימוש בקלנבוטרול. וטרינר ומאמן מניו יורק הואשמו בעבירה פלילית, כאשר גופתה של סוסת מרוץ שנעלמה התגלתה בחווה, והרשויות מצאו שמותה נגרם על ידי סם לקידום הביצועים.

  

"סוסים הם יצורים רגישים, לא חפצים דוממים. אין דבר רומנטי או זוהר במרוצים, למרות הצהרות התעשייה בתקשורת. וקיימות דרכים רבים להימורים מבלי לערב בכך סוסי מרוץ. בימינו אלה, ובתקופה זו, יהא זה בלתי מצפוני לנצל בעלי חיים כך שבני האדם יוכלו להמר, בעיקר הפרות חמורות כל כך של רווחתם הבסיסית של בעלי החיים, הן חלק בלתי נפרד מהתעשייה".

   

ד"ר אווה ברימן היא וטרינרית ומורה, אשר הרביעה ואימנה סוסים גזעיים וסוסים למרוצי עגלות קלות, והייתה גם הבעלים של סוסים אלה משך שנים רבות. היא הציגה והתחרתה עם סוסים ערביים. היא הועסקה כוטרינרית במרוצי סוסים חשובים ובזירות תצוגה בבריסבן, ולימדה קורסים בטיפול וטרינרי בסוסים במכללות TAFE בקווינסלנד.

  

ד"ר ברימן כתבה ספר אשר מדגיש היטב את נושאי הרווחה הכרוכים בטיפול בסוסים. היא פיתחה גם קורס להוראת הטיפול בסוסים, והייתה שותפה בכתיבת סידרת קלטות וידאו על הטפול בסוסים, המשמשות את המוסדות להשכלה גבוהה בכל רחבי אוסטרליה, ומוצגות גם בטלביזיה האוסטרלית. היא כתבה רבות על רווחת סוסים ובעלי חיים אחרים בעיתונים וכתבי עת, ותרמה גם לתוכניות רדיו באוסטרליה. היא הקימה וניהלה אתר רשת ופרסמה בו מאמרים על הטיפול בסוסים.

   

את מאמרו של ד"ר ברימן על טבח סוסים לבשר תוכלו למצוא באתר:
 Horse slaughter and horsemeat: the facts (אנגלית).

   

סוסי האלטיזאכן: תראו, הנה מאמר אמיתי לחלוטין, שהועתק מאחד מאתרי החדשות:

"סכנה לנהגים, להולכי הרגל ולבעלי החיים


את תופעת האלטעזאכן ניתן לראות כיום ברבות מערי הארץ, כולל תל אביב – יפו, רמת גן, גבעתיים, כפר סבא, נתניה, נהריה ועוד. לדברי השר כץ, הימצאותם של  עגלות הרתומות לבעלי חיים בכבישי ישראל מהווה סיכון משמעותי לנהגים ולהולכי הרגל כאחד, ולעיתים קרובות הן אף גורמות לעיכוב בתנועה ולפקקים מיותרים.


עמותת "הכל חי" ציינה בפנייתה לשר כץ כי מדובר לרוב בסוסים המושכרים לרוכלים על בסיס תשלום פעוט של עשרות שקלים ליום, ומהווים עבור הרוכלים תחליף זול לכלי רכב.


עוד מציינת העמותה כי כדי להימנע מהוצאות כספיות, בעלי החיים אינם מקבלים טיפולים רפואיים הכרחיים, מזון ראוי ותנאי מחיה הולמים, כך עד מותם האכזרי, עקב תשישות, מחלות ורעב.


מעמותת "הכל חי" נמסר כי מדובר בצעד משמעותי ביותר למען רווחת בעלי חיים בישראל בכלל וסוסי האלטעזאכן בפרט. בעמותה אומרים כי מתקבלים אצלה מאות תלונות מעוברי אורח, שאינם יכולים לסבול את מראה הסוסים הכחושים וכי הוצאתה לפועל של תקנה זו תביא למניעת סבל רב עבור סוסים רבים." תראו! אם אתם לא מאמינים, התמונה צולמה ולא נערכה! אתם רוצים שבעלי החיים יסבלו כך?:
סוס אלטעזאכן פצוע בתל-אביב

הנה עוד תמונה:
לעמותה התקבלו תלונות מעוברי אורח, שאינם יכולים לסבול את מראה הסוסים הכחושים

כל מי שבעד הפסקת פעילות האלטיזאכן, ומרוצי הסוסים, שיעשה לייק לפוסט, או שיכתוב תגובה.

Suzanאביגיל
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: